אופק מתרחק,
בתמונה נעלמת,
ילד נזכר
ועבר מאושר.
גוונים של אדום,
כתום ששוקע,
מחר
הוא כבר ילד גדול.
הבט בחשיכה,
תמונה מבטיחה.
בוא יבוא
נצנוצה של זריחה.
תמונה משקרת.
העתיד בעבר כה פשוט.
אצייר לך השמש,
מבטיח הילד.
בית גדול, על דונם או חצי,
מכונית מהירה של חברה מפוארת.
כך נראה הוא האושר.
נכון?
ילד לומד לשקר.
העתיד בעבר כה יפה.
______
שקרן.
תגובות
(אני לא הכי אוהבת תגובות כאלה אבל זה דרש..)
לעניות דעתי...
את הפיסקה "תמונה משקרת..." הייתי שמה בסוגריים.
וחסר קצת חריפות בשיר ,ביטויים חדים דברים שיעבירו את ההרגשה שהיית שם.או שזו רק אני...
הצלחה בכל!
אסף, אתה פשוט כישרון,וזהו.
אתה יודע לתאר רגשות באופן כ"כ טוב ועמוק.
משהו קטן שנראה לענ"ד קצת לא תקני מבחינה תחבירית-דקדוקית:[או שזו רק טעות הקלדה]
במילים:"אצייר לך השמש."
יש אפשרות לשנות?(או לפסק באופן שיהיה ברור יותר)
הרבה סיעתא דשמיא והצלחה=)
אתה אחד הכותבים המוכשרים פה. בלי נדר עוד אחזור עם בקורת. אשמח להסברים, אם תרצה.