יומן מסע [3]

פורסם בתאריך י"א בתשרי תשע"א, 19.9.2010

יער צומח של
אבן דוממת ש
נופלת לאט אל תוך
מערבולת שכחה
 
כשהרוח נעה בין העצים,
מרעידה ענפים ישנים
האבנים נאנחות בלאט,
קורסות אל תוך עצמן
מחפשות אחיזה תלושה
בָּכַּאן ועכשיו
מייחלות ליותר ממגע
חטוף, אולי ליטוף
ממבקר שתועה
שתוהה
שמחפש
שעוד תר אחר עורק נושם

תגובות

י"א בתשרי תשע"א, 12:45
וואו! י חנן.לב י

כמו תמיד ואף יותר!

מתחדש לי דברים בתוכי.
י"א בתשרי תשע"א, 14:16
מקסים! י בקטנה י
הכתיבה יפה, גם הרעיון, אבל היה חסר לי קטצ' בסוף. משהו שיפתיע.
אבל יפה גם ככה.
י"א בתשרי תשע"א, 16:47
פולין? י שירת העשבים י
יפה.
לעניות דעתי התכוונת לכתוב "האבנים נאנחות בלאט" או "לאט" . מה זה "הלאט"?
בהצלחה בהמשך!
י"א בתשרי תשע"א, 21:34
וואו. י יורבית י
אני יודעת שאמורים להגיב בצורה קצת יותר מפורטת, אבל אני באמת לא יודעת מה..
את פשוט מעבירה את התחושה כ"כ טוב!

"יער צומח של
אבן דוממת ש
נופלת לאט אל תוך
מערבולת שכחה"
אהבתי ממש. למרות שקצת מוזר להשאיר את ה"ש" ככה תלושה.
י"ב בתשרי תשע"א, 01:19
אני מגיב י גדול וקטן י
רק כדי להשלים את הסריה.

נראה לי שהקטע הזה מצריך ממני חשיבה יותר עמוקה, שהיא כמעט אסורה בבין הזמנים....

אבל אני מקווה שאתגבר עליו בקרוב, ואגיב כמו בן אדם.
י"ב בתשרי תשע"א, 09:15
עזרה.. י בת שמש י    הודעה אחרונה
דמיינו לעצמכם יער. יער שקט עד פחד.
עכשיו, ברגע שאתם עושים צעד- אתם מגלים מצבה מכוסה בירוק. ועוד אחת. ועוד אחת.
ואז פתאום אתם שומעים רעשים ביער. הוא לא באמת שקט. יש רוח, יש רשרושים. יש חיים.