אח

הנושא קצת מציק בעין [רק לי!]
ובכל זאת, הכתיבה חביבה מאוד,
גולש לקראת הסוף למשלב גבוה משהו, מעניין.
פיסוק לקראת השורות האחרונות יעזור ואולי אפילו הדגשה של האותיות הראשונות בשורה האחרונה [זה ע"מ ליצור תשע"א?]
חוץ מזה בסדר :).
בהצלחה.

מסכנה היא זו המרחמת על מי שלא מאמין בדת. אני מרחמת על אלו שמסתתרים מאחורי הדת ולא חווים באופיים האמיתי. אני רואה אותה כמסכנה ולא את אותו אחד שהיא מנסה לשאת על כפיה. תדאגי לעצמך ולמה שאת מאמינה ותרשי לאחרים להאמין באמונות שלהם ואז תהי בהחלט צדיקה

אשמח מאוד להגיב באריכות במסר"ש/ בהשארת הודעה.
כאן אני יכולה להגיד שזה ממש לא נכתב מרחמים על מי שלא מאמין בדת, כדבריך. אני מאוד מאוד מעריכה את מי שחי באמונה שלו, גם כשזו לא האמונה שלי. את טועה מאוד בהערכה שלך- יש הרבה מאוד אנשים, ואני מכניסה עצמי ביניהם, שממש לא "מסתתרים מאחורי הדת ולא חווים באופיים האמיתי"- בדיוק ההיפך. היהדות בעיניי היא לא דת, היא חיים אמיתיים. את צודקת שמהשיר נשקף שכולם צריכים להיות "דתיים". אבל זה הרבה יותר עמוק מזה- בעיניי המקור של כולנו זה להיות יהודיים, באחדות, בלי- הוא ככה אז אני שונא אותו, אלא שכולנו נחזור למקור שלנו ונהיה מאוחדים. זה שאני מאמינה שהדרך בה אני הולכת היא הדרך הנכונה של העם זו אמונתי האישית ועל כך אני ארחיב אם תזדהי באיזה שהוא כינוי באתר.

הקטע מקסים. אהבתי את השיבוצים התנ"כיים
ואת עצם העובדה שהמילים גבוהות אבל לא ערטילאיות. הרבה הצלחה!