היום היא עברה לידי. חלפה על פני.
בקושי הכרתי אותה, אחרי כל כך הרבה זמן שלא התראנו.
פתחתי את פי, לקרוא לה בשמה, שתסתובב ותביט בי,
לבקש שתבוא לבקר מדי פעם.
אך היא חלפה על פני, שטה עם הרוח. אפילו לא הפנתה את ראשה לעברי.
כנראה היתה טרודה בעיסוקיה.
חבל, הצטערתי.
התיישבתי בחזרה בבור שכריתי לעצמי.
מכורבלת, התנדנדתי כדי להתנחם ולהתחמם מעט.
תגובות
אהבתי את העקביות של מה היא עושה לעומת הרגשות שלך.
יפה מאוד.