פורסם בתאריך ט' בחשוון תשע"א, 17.10.2010
זולגת הדמעה,
לתוך בוץ ודם.
זולגת הדמעה,
לתוך רגשות נקם.
הכעס העצור,
הכאב ששורף.
הנשק הנצור,
והקליע, שלצאת שואף.
לטהר את הרוע,
לחדור הכל.
כדור בתוך הלוע,
להרוג אני יכול.
הדמעה שזלגה,
קיבלה משמעות.
נחתה, בערגה,
בחום ורכות.
הם טובחים ללא אבחנה,
נשים זקנים וטף.
אני הורג עם כוונה,
אין ערבי שמפשע חף.
נספגה לה הדמעה באדמה,
בתוך דם המרצחים.
תחושת הכעס נעלמה,
זה נקמת דם אחים.
תגובות
פה ושם יש קצת בעיה בחריזה שמפריעה לשיר לזרום
אבל גם ככה הוא יפה מאד.
שכוייח!