זכרונות

לרגע נעצרת.

למולי חולפים זכרונות אינסוף,

כחלוף תנועה ערה על פניי החולמניות.

הריח-

הזיל דמעות ללא התראה,

כגשם סוער ביום אביב.

אני פוסעת כבראשית בין שקרייך

ומתמכרת.

כנועה. מוותרת.

המילים-

מחלחלות ומדמות מציאות אשלייתית.

אני זורמת איתן,

צוללת בעצימת עיניים אופיינית לתוכן.

כמה מתוק ומר הוא הרגע,

שקט ומחריד להפליא.

הדקות עוברות לאט והימים עוברים מהר,

אינם מיטשטשים הם

רצוא ושוב,

אצים בזכרוני,

אינם מרפים.

המגע, המילים, הריח.

לו רק יכולתי להתחיל הכל מהתחלה...