ועכשיו,
אחרי שהאורות כבו.
נשארנו רק אני והוא.
אני מדברת הוא מקשיב.
אני שופכת, הוא מבין.
מה שלא אומר,
כל מה שאדבר,
הוא יהיה שם, כרֶע, כחבר.
תמיד יהיה לצידי,
תמיד יתמוך הוא בי.
ואם ארגיש בצורך,
או ארגיש בדד,
יהיה שם כדי להושיט לי יד,
יד אוהבת, מלטפת,
יד שרק הוא יודע לתת,
היד הא-לוקית,
היד של ה'....
תגובות
אני מדברת הוא מקשיב.
אני שופכת, הוא מבין.."
מה דעתך לשנות את ה-'מבין' ל- 'משיב'? זה יותר מתחרז. אבל רק אם באלך..
כי אני לא באמת מצפה לתשובה מהשי"ת..
תודה על ההארות =)