מתנה להורים לכבוד יום הנישואין.
בוצע באילוסטרייטור, הודפס על קנווס. 20*30
20140117135612.pdf
עיבוד מחשב
שנה של עוצמות!!
כ"ג באלול תשע"ג (29.8.2013)
אז הרקע מוכן.
את האות ש' מרחתי מעט על מנת שתיווצר טיפה, הוספתי אפקט של הבלטה, לא גבוהה ויטפי צל. זה הכל.
את האות ש' מרחתי מעט על מנת שתיווצר טיפה, הוספתי אפקט של הבלטה, לא גבוהה ויטפי צל. זה הכל.
5
עיבוד מחשב
שנה טובה ומתוקה!!
כ"ג באלול תשע"ג (29.8.2013)
עבודה פשוטה מאד.
חיתוך של תמונת הפרח, ע"מ להשאיר רק את הפרח, רקע עם טקסטורה, וכתב עם אפקט של צל.
זה הכל :)
חיתוך של תמונת הפרח, ע"מ להשאיר רק את הפרח, רקע עם טקסטורה, וכתב עם אפקט של צל.
זה הכל :)
2
עיבוד מחשב
חודש אדר שמח לכווולם!
ל' בשבט תשע"ב (23.2.2012)
שיהיה חודש הכי שמייח שיש, ושהשמחה תמשך לכל השנה!! :)
3
שירה
לא משחק ילדים...
ד' בסיוון תשע"א (6.6.2011)
מלחמות.
בין מדינות, בין צבעים ודגלים.
כיבושים, בין שטחים ועמים,
שבויים, לשני הצדדים.
נסיגה וגאולה,
שליטה ובהלה.
התקפה והגנה.
שטח, טריטוריה,
קו אוירי וקו יבשתי.
ועכשיו מגיע תורי להחליט על הצעד הבא.
'סיכון'- זה שם המשחק.
נכתב בהשראה מהמשחק 'סיכון' [risk]
בין מדינות, בין צבעים ודגלים.
כיבושים, בין שטחים ועמים,
שבויים, לשני הצדדים.
נסיגה וגאולה,
שליטה ובהלה.
התקפה והגנה.
שטח, טריטוריה,
קו אוירי וקו יבשתי.
ועכשיו מגיע תורי להחליט על הצעד הבא.
'סיכון'- זה שם המשחק.
נכתב בהשראה מהמשחק 'סיכון' [risk]
2
קטע
נסיעה במכונית. 2.
י"ג בשבט תשע"ב (6.2.2012)
אני נוסעת בכביש,
מסביבי הרבה מכוניות, אנשים.
כל כך הרבה אנשים.
כל כך הרבה סיפורי חיים, קשיים, תוכניות ותקוות.
אני יושבת שם בספסל האחורי של המכונית, ומנסה לדמיין לעצמי-
לאן מועדות פני האישה עם הכלב, ולאן הולך בכזה מרץ הנער הנשקף בחלון,
בן כמה המבוגר שנוהג באוטו לצידי, ובמה עובדת הגברת.
כל אחד בדרכו למקום אחר.
זה לעבודה, זה לחופשה,
זה לבית הכנסת, וזה לקניון,
זאת
מסביבי הרבה מכוניות, אנשים.
כל כך הרבה אנשים.
כל כך הרבה סיפורי חיים, קשיים, תוכניות ותקוות.
אני יושבת שם בספסל האחורי של המכונית, ומנסה לדמיין לעצמי-
לאן מועדות פני האישה עם הכלב, ולאן הולך בכזה מרץ הנער הנשקף בחלון,
בן כמה המבוגר שנוהג באוטו לצידי, ובמה עובדת הגברת.
כל אחד בדרכו למקום אחר.
זה לעבודה, זה לחופשה,
זה לבית הכנסת, וזה לקניון,
זאת
4
קטע
אני והוא.
י"א בשבט תשע"א (16.1.2011)
ועכשיו,
אחרי שהאורות כבו.
נשארנו רק אני והוא.
אני מדברת הוא מקשיב.
אני שופכת, הוא מבין.
מה שלא אומר,
כל מה שאדבר,
הוא יהיה שם, כרֶע, כחבר.
תמיד יהיה לצידי,
תמיד יתמוך הוא בי.
ואם ארגיש בצורך,
או ארגיש בדד,
יהיה שם כדי להושיט לי יד,
יד אוהבת, מלטפת,
יד שרק הוא יודע לתת,
היד הא-לוקית,
היד של ה'....
אחרי שהאורות כבו.
נשארנו רק אני והוא.
אני מדברת הוא מקשיב.
אני שופכת, הוא מבין.
מה שלא אומר,
כל מה שאדבר,
הוא יהיה שם, כרֶע, כחבר.
תמיד יהיה לצידי,
תמיד יתמוך הוא בי.
ואם ארגיש בצורך,
או ארגיש בדד,
יהיה שם כדי להושיט לי יד,
יד אוהבת, מלטפת,
יד שרק הוא יודע לתת,
היד הא-לוקית,
היד של ה'....
4
ננשמה!
- למה "ננשמה!"??
כי בתכל'ס- כל אחד הוא נשמה טובה!
ואני, אחת מכולם :)
***
"לא על המחשבה לבדה
יחיה האדם,
כי אם על נשמתו,
הנשמה היא מעל השכל, היא המולידה
את כל המחשבות,
היא היא המתנה,
קיבל אדם מאלוהיו.
על מתנה כזו
צריך לשמור מכל משמר,
על התמימות והכנות
של הנשמה עצמה,
ואין אפשרות לשמור עליה,
אלא רק על ידי שמירה אלוהית,
על פי אור התורה והמצוות.
ואין אפשרות לשמור עליה,
אלא רק על ידי שמירה אלוהית,
על פי אור התורה והמצוות.
( הרב קוק, שמונה קבצים. )
***
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
קטע
נוסעת במכונית. 1.
י"ג בשבט תשע"ב (6.2.2012)
אני נוסעת במכונית,
בחוץ יורד גשם.
מנסה לדמות את הנסיעה הזאת למסלול החיים שלנו.
אנחנו יושבים עם ההגה בידיים,
אנחנו מכוונים אותם, אנחנו מנתבים,
יכולים לבחור לנסוע לפי הכללים שמתכנן הכבישים המליץ לנו,
וככה הסיכוי להגיע אל היעד גדול.
בידינו ההגה,
לפעמים יורד גשם,
שמנסה להסתיר לנו את הדרך, את הכיוון הנכון,
אבל אנחנו צריכים לעשות את ההחלטה הנכונה ולהפעיל את המגבים,
שהם
בחוץ יורד גשם.
מנסה לדמות את הנסיעה הזאת למסלול החיים שלנו.
אנחנו יושבים עם ההגה בידיים,
אנחנו מכוונים אותם, אנחנו מנתבים,
יכולים לבחור לנסוע לפי הכללים שמתכנן הכבישים המליץ לנו,
וככה הסיכוי להגיע אל היעד גדול.
בידינו ההגה,
לפעמים יורד גשם,
שמנסה להסתיר לנו את הדרך, את הכיוון הנכון,
אבל אנחנו צריכים לעשות את ההחלטה הנכונה ולהפעיל את המגבים,
שהם
1
קטע
שוב... ושוב...
כ"ו בטבת תשע"א (2.1.2011)
וזה תמיד קורה,
למרות שכל פעם מחדש אני מנסה שזה לא יחזור,
שלא אעשה שוב את אותן טעויות,
אבל לפעמים אני מרגישה שזה מעבר לכוחות שלי,
שזה כבר לא בשליטתי,
שזה בא לי ביתר טבעיות,
ואני יודעת שזה לא טוב,
ואני יודעת שזה פוגע בי ומסביבי,
אבל,
אחרי לילה ארוך, שבו כמעט ולא ישנתי,
רק כשעתיים, אולי וחצי,
אני לא מצליחה שלא לכעוס,
על הזאת שמציקה,
או
למרות שכל פעם מחדש אני מנסה שזה לא יחזור,
שלא אעשה שוב את אותן טעויות,
אבל לפעמים אני מרגישה שזה מעבר לכוחות שלי,
שזה כבר לא בשליטתי,
שזה בא לי ביתר טבעיות,
ואני יודעת שזה לא טוב,
ואני יודעת שזה פוגע בי ומסביבי,
אבל,
אחרי לילה ארוך, שבו כמעט ולא ישנתי,
רק כשעתיים, אולי וחצי,
אני לא מצליחה שלא לכעוס,
על הזאת שמציקה,
או
6