נפשי,
על מה את שחה,
ועל מה בוכייה את
כי במעדני עולם האכלתיך
ואת חפצת ברעבונך.
נפשי,
על מה תקונני,
כי במלבושי משי הלבשתיך
בחוט שני וזהב טהור
ואת נכספת ללבן ולצחור.
נפשי,
איכה תדממי לראוות עיניים
וכי הצפנתיך בין הרגבים
בהבלים משובחים הענגתיך
ואת התאוות לקדושת אין קץ.
נפשי,
ברומו של עולם משכנך,
ואנוכי שמתיך בטרקלין חסר שחר
לילה לילה יצאת מתוככי בדוברו איתך
ואת- משוועת אליו.
נפשי.
תגובות
שיר מלא עומק ותוכן.
[לא חסרים סימני שאלה פה ושם?]
שיר מקסים.
חוץ מזה השיר יפה ומעורר מחשבה, אך אני צריכה לחשוב על מעט דברים שהיו לי קשים בו.
שנית, "טרקלין חסר שחר" הכוונה למקום לא רוחני, הבלי שאין לו המשכיות...
אם יש לך עוד שאלות, אשמח להבהיר את הדברים.