היא ישבה שם פעם
ואז עזבה,
כי במשא
מאסה.
את חברותיה נטשה, כי הכבידו,
את חבריה עזבה כי בה חמדו.
מוריה והורים שלכה רבות ציפו,
אנשים שאת הסובבים אותם ניפו.
מיאוס מוחלט, גועל, התרחקות,
שקיעה אל העבר, דעיכה, התרפקות.
מיאוס גמור, התחושה בה פעמה,
השקיעה היוותה לה תגובה מתאימה.
כן נטשתי לחלוטין עולם שבגד
עולם שכל בו את ערכי נגד
ודעכתי, נמכתי, נטשתי, ברחתי,
לסמל לשחור את עצמי עשיתי.
כיסא עודנו עומד ונושא חולמות
מתחלפות הן מהר, וזו לזו דומות
והיא כבר רחוקה, מהלכת פה ושם
מקומות אחרים מצאה לה בעולם
כן היא ישבה שם,
פעם.
ועזבה כי מאסה
במשא.
תגובות
רמה מטורפת.
כשרון על על על.
ממש ממש יפה והכתיבה זורמת ויפה