יש בי דחף.
למה זהו שמו?
משום שהוא זה הדוחף אותי
לעשות:
כך וכך.
יש בי דחף,
והוא מושך ודוחף,
מעיק ועוטף
את כולי. מנסה להביאני
למקום לא לי.
יש בי דחף,
ואכלאהו כל עוד נשמה באפי.
גם אם יקחו
המגן מכפי.
יש בי דחף.
ואנצחהו במשך נצח ימים.
אנצרהו בקרבי,
ולא יוודע כי היה.
ויישאר בי הדחף,
ואתם לא תדעו.
היא ישבה שם, פעם.
ואז עזבה,
כי במשא
מאסה.
את חברותיה נטשה, כי הכבידו,
את חבריה עזבה כי בה חמדו.
מוריה והורים שלכה רבות ציפו,
אנשים שאת הסובבים אותם ניפו.
מיאוס מוחלט, גועל, התרחקות,
שקיעה אל העבר, דעיכה, התרפקות.
מיאוס גמור, התחושה בה פעמה,
השקיעה היוותה לה תגובה מתאימה.
כן נטשתי לחלוטין עולם שבגד
עולם שכל בו את
מותר לקרוא וגם לא.
***
כיסופים.
כמיהה אדירה
אל דבר שמעל
ומעבר
למוכר ולנראה.
כמיהה לעלות,
לצלול.
לעצור עצירה שהיא המשך.
להתמסר להידממות המוחלטת,
ולנסיקה שבה.
לעזוב ולו לרגע את הבהמיות המוחלטת בה אני שרויה.
כולי
כמו משדים
מחברינו,
כמו משדים.
אנו אנשים קרים
שבין קירות מסתתרים.
האמון הפך נדיר,
וכולנו חושבים
וכותבים
ורואים
כתובות על קיר.
ולבד,
כל אחד,
מחפש אהבה.
והיא, היא כה קרובה -
בדמיונך.
לומר לה שלום
כשקמתי בבוקר באותו יום לא שיערתי כמה שהכל הולך להשתנות.
לכן, כנראה, רבתי איתה. מריבה כ"כ טיפשית.
וככה נפרדתי ממנה באותו בוקר, בטריקת דלת, והיא צעקה לי, "נועה!" ואני לא הסתובבתי אליה והמשכתי לאולפנא בלי לומר שלום, ואחר כך עמדתי במסדרון לבן כשאני המומה והסתכלתי על אנשים בחלוקים לבנים שלקחו מיטה מתגלגלת שבה שכבו דמות כלשהיא שכבר לא הייתה אמא שלי,
אביב
היי, אני אביב, נעים להכיר, נעים להכיר, תודה תודה.
מנסה את כוחי בכתיבה מפעם לפעם,
לפעמים זה נראה טוב ולפעמים אפילו את זה אני לא מצליחה להשיג אבל היי, לנסות זה טוב, לא?.. ;)
בכל אופן,
אני סתם עוד מתבגרת כנראה, עם הבעיות והשטויות ומידי פעם תובנות גאוניות, אבל אני לא הראשונה.
מתעניינת במוזיקה, ספרים, ונמלים (גידלתי פעם, בפסח, נמלים. בקופסת גבינה. עם חורים בשביל לנשום - וגם לצאת.. ;)).
מנסה לעזור לאנשים במה שאני יכולה,
בכיף אני יכולה לדון דיונים אינטלקטואליים, אני יודעת שבגילנו זה הופך לפעמים לאוויר אז אתם יודעים, אני כאן בכיף. :)
פוליטיקה מרעישה אותי, התקשורת מעצבנת אותי, צניעות אני לא מצליחה להבין וגם את אלוהים לא אבל אף אחד לא באמת מצליח, אז נו שוין.
מתכננת ללכת לגל"צ אבל אני שישיסטית, ככה שיש לי עוד זמן לחשוב על זה, וגיליתי שחמשושים הם לא בהכרח סתומים, ושישיסטים מתקרבים להיות אנשים. לאט לאט.
ועכשיו ברצינות,
ממש בכיף, אני כאן לעזור לכל אחד בכל דבר. משברים, מחשבות, עומס רגשי או חיבה פתאומית לנמלים, אני כאן בשביל לעזור לכם להתמודד עם זה :)
אל תתביישו, אני אחלה בנאדם לפעמים ואולי תיפלו לי על יום טוב, שווה לנסות :)
אה ו - מה אתם אומרים? ;) http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_read.aspx/20926
אוהבת אתכם עם כל עם ישראל,
אביב