בס''ד.
לא החזקנו יד לצער
לא הסכמנו לו לגבור,
חסמנו מהשכול מעבר לשער
נשבענו לעד לזכור.
החיים נתנו לו עוד
מעט סיכוי להתעודד,
אך כולנו כבר פחדנו
עם המוות שוב להתמודד.
רצינו יחדיו לשמוח
לחזור אל העבר,
אך הזיכרון בנו מטיח,
לא נותר דבר.
באמת שהשתדלנו
הכאב יחזור להעיד,
ואולי זו האהבה שהתקשתה
את העצב להוריד.
"האהבה היא תמיד סבלנית ואדיבה.
היא לעולם לא קנאית.
האהבה לעולם אינה יהירה או מתנשאת
היא לעולם לא חצופה או אנוכית.
היא אינה נעלבת, ואינה נקמנית."
-לע''נ משפחת פוגל הי''ד-
תגובות
ואו.
אחלה
תודה