דם המכבים האדום.

מאת
ליבי
פורסם בתאריך ו' באייר תשע"א, 10.5.2011

בס''ד  ד' אייר תשע''א

 

בכל יום שישי באחת בצהריים

אני שומעת דפיקות, ומזהה

את ידיך המלוות

בפרחים.

 

ופרחיך כה יפים ועדינים

כמעט כמוך-

מלאים שמחה וחיות.

(א)דומים

לך.

 

ואיך אוכל עוד להביט בשדות

העומדים, הזקופים

בשורות שורות של

צבעים?

כשפרח הפרחים

שלי,

נבל.

 

 

 

 

תגובות

ז' באייר תשע"א, 16:24
מקסים! י בקטנה י
כל כך יפה!
ח' באייר תשע"א, 20:46
עצוב....אבל מדהים! י אנונימי י
י"ז בסיוון תשע"א, 20:16
ילדה, י שירת הנפש י
אני עוברת על היצירות שלך.[הכל כלול:)]
את כותבת מעולה.
[ואני נהנית מכל רגע.]



התגעגעתי:)
י"ח בסיוון תשע"א, 15:47
מתוקית, י ליבי י    הודעה אחרונה
אני יודעת שאני כבר לא כ''כ פה.(חצי פנסיון)
אבל בע''ה, יש חופש, אולי זה זמן טוב יותר לחדש
קשרים יפים ישנים.
[ואני מתגעגעת כל רגע.]