בנבל עשור אזמרה לך,
ואותך אעטוף בהילת רוחי.
עוד אשיב חיוכך לשפתייך
ועל מיתרייך אפרוט בבלי דעת.
את מנגינת בין הערביים הנשכחה
אלחש לך חרישית בסמטאות צרות השייכות רק לנו.
בכפות ידיי הפצועות אבנה לך זיכרונות אין ספור
ואשאר.
עד כלות, עד תום.
עד אשר אחדל.
אהבתי אלייך תוצב איתנה כמו נד בין ים השקרים,
חללייך אמלא ברדת ליל,
בין צמותייך אקלע גורלי
ובמקומות אשר רק אני ידעתי שכאבת,
ארפא במגע שפתיי, בסודי סודות.
ואהיה שם בכולם
אם רק תתני לי את יום המחר להתעורר לצידך,
בליבך להיות לדר קבע ולא לאורח,
ואשאר.
עד כלות, עד תום.
עד אשר אחדל.
תגובות