ללאל
בואי נצא לטייל.
שימי את היד על הידית
ותלחצי חזק על המוט הקר הזה,
(שסורק את גופך. מישהו לדעתך יבחין בשריטות?)
שמחוצה לו יש ארץ עטופה סורגים.
נצא לחבק ציפורים כלואות, דמיון שכזה
נשרף בקרירות שנמצאת למטה ולמעלה.
בואי נשב על המים.
נזרים את השקיפות הזאת על כף
היד ואז נצלול. נרד למטה ונהפוך
לגוש קטן של לב פועם. זה מה שישאר
מאתנו, הלחץ יוריד מאתנו את כל המחסומים.
והלב יהיה כ''כ רגיש ליופי עד שישמור אותו
בתוך קופסת פלדה,
אחר כך לא נזכור כלום. מבטיח.
בואי נצוד אריות.
נגבור על המלך. אנחנו יותר
חלשים מכולם- רק בו אנחנו מעיזים לפגוע.
(לי יש כאב ולך אין, לי יש כאב ולך אין.
כמו ילדים קטנים. חמול עלינו. תינוקות שלא מבינים.)
ואז נחזור הביתה, נתבשל בתוך
הקופסת פנדורה שסגרנו בשניה האחרונה.
אנחנו פוחדים לתת להכול להתפרץ--
אחרי הקור מגיע החום.
עד לפעם הבאה-בה נהפוך לצל הכי יפה שיש.
(לצל אין פנים-זה מה שאני אוהבת בו, הוא כמעט כמונו)
תגובות
(ורואים אור)
אני אוהבת את זה :)
יפהיפה.
אוהבת אותך כל כך..
לא הקופסת פנדורה.[
תכף אשוב..
מקסים כמו שקיעה זורחת!! - (אני משפילה את עצמי לבקשתך האישית!! יום אחד עוד נרד לקבר ביחד...)
ואז את שואלת למה אני מפסיקה לכתוב! ;)
נשמה זה מהמם, זה רץ, וחי, תכתבי כבר ספר שירה.
אין על השירים שלך! ישלהם ריח, ובעיקר מנגינה! "ניגונים"!
עכשיו אני מבינה מאיפה בא הכינוי הזה.. מתוקה, חולעלייך!!!!!
הוא מידי מעלי.
אני אשאר להתפעל מעצם כך שאני לא מבינה כלום.
כי זה מידי יפה, זה מידי את.
אין כמוך.
לאל-|נשיקה| |פרח|
פלספנית-אבל למה? ותודה!
חנוש-תודה! :)
שרה אחת--מה נראלך? חכי חכי איזוש טיפה הולכת להיות לך בשיר הבא שתעלי! :P
הדר-מה את לא מבינה? :( הצל זה בא ממך!
אהבתי את השיר ממש ונורא נפעמתי ממנו ומהעוצמות-שאנילא הכי מצליחה לרדת לעומק שלהם, כי זו את, פשוט-את.
תמשיכי להדהים.
והצל- אווהו, כמה ש לי לומר על צל:P
אבל לא כל השיר מדבר על הצל...:P
המונשיקות.
אשרייך.
דברייך אך אני נדהם מהסגנון...