אש

בס"ד

ציור "בהשראת" שיר מביכורים: http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=60644.

להלן ההבנה שלי בשיר, אך לפני כן, הקדמה "קצרצרה"...:

הלילה הוא בחינת דין (ושמעתי שלכן אומרים בערבית "והוא רחום").

והתורה היא בחינת חסד, "כל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום".

[אם אינני טועה הענין מוסבר באריכות בתורה א' בליקוטי מוהר"ן]

לכן, יש ענין חשוב להגביר את כוחות לימוד התורה בלילה, כמו שכתוב בגמרא במסכת תענית (לא.) "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יאסף. מאי יאסף? תני רב יוסף: תקבריה אימיה". פירוש (ע"פ רש"י): מיום ט"ו באב מי שמוסיף ללמוד תורה בלילות יוסיף חיים, ומי שלא מוסיף לעסוק בתורה בלילות ימות בלא עיתו (ח"ו). וכן ראינו גם שהתורה נקראת חיים שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה", ונמשלה לאש, שנאמר: "הלא כה דברי כאש נאום ה",  "מימינו אש דת למו". וכן "נמשלו דברי תורה למים, מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא"... וכשם שאין האדם נטהר עד שעלו המים על כל אבריו ולא תהיה שום חציצה בין האיברים להמים, כן צריך שישעבד את כל גופו ואבריו באמת להתורה ולא תהיה שום חציצה..." (שמירת הלשון, שער התורה חלק א', יום א' אדר ש"פ)

בציור רואים את המלחמה בין כוחות הדין לכוחות החסד. בין הלילה לתורה. כשהדינים מתגברים, אנו מנסים להילחם בהם עם כוחות רוחניים,  כוחות מים, אור ואש. ומתפללים לה' שיעזור. כמו שכותב הרב זצ"ל בהקדמה לעולת ראיה שהלילה מסוגל לתפילה.

וכעת- הערות בקשר לציור:

א. רואים מאחורי האיש ברקע את ההרים?

ב. במילה "לצרוח", זה מובן שיש שם גלי קול?

ג. כרגיל- כדאי להגדיל על מנת לראות יותר טוב. 

מהסגנון החדש- עפרונות B ועט שחור.