ישבתי שם דומם כמו האדמה,
ישבתי שם עת הנר תסס וכבה.
הנשמה לה יצאה ועלתה,
ואני נותרתי עטוף בעלטה.
מלאכים ירדו משמי מרום
וחיברו בנשיקה חיילים לגרדום.
הרוח עוד פרפרה בגוף הצרוב,
הרהור אחרון אולי נשוב?
אחרי שנייה השתרר שקט של מתים
ואני קראתי, אחי!
קדושים קדושים קדושים.
תגובהתגובות