יצירות של אותי

אחרי הסטירה,
תדהמה מחשמלת,
וכאב נובע.
אחרי צעקה מפלחת,
אחרי הסוף,
דממה, שלווה.
יופי כזה.

גשם הוא דבר טהור טהור,
כמו אותן הדמעות שמציפות בשעת כאב.
ההבדל היחיד בין הטיפות הוא-
שדמעות הן חמות, צורבות, שורפות את כל מה שבפנים
הן מראות שיש קושי וכאב,
ואילו הגשם הוא מרווה, מביא בשורה טובה לעולם,
בהיותו.

אבא, התשמע קולי? האם תשיב פני ריקם?
ענני כיצחק בהר המוריה,
ענני כישמעל בשעת צמה,
ענני בשעת צרה וצוקה,
ואל תירחק ממני,
אל תתעלם מתחינתי ושוועתי,
קרב אלי גע בי בנשמתי,
נהג עימי ברחמים,
יודע תעלומות.

ישבתי שם דומם כמו האדמה,
ישבתי שם עת הנר תסס וכבה.
הנשמה לה יצאה ועלתה,
ואני נותרתי עטוף בעלטה.
מלאכים ירדו משמי מרום
וחיברו בנשיקה חיילים לגרדום.
הרוח עוד פרפרה בגוף הצרוב,
הרהור אחרון אולי נשוב?
אחרי שנייה השתרר שקט של מתים
ואני קראתי, אחי!
קדושים קדושים קדושים.