ניגון קטן ומתוק, שנוגע, ולפעמים קצת עצוב,
שהמנגינה לא תיפסק, ככלות הכל, כולנו שיר.
_________________________
כמו מזג אוויר של תל אביב עם ריח של אמסטרדם,
ושקיעה בגלבוע.
כמו ללחוש שיר על אהבה רדודה ולקרוע מיתר.
כמו להתמכר ולזהות בגידה, להריח יין ולשטוף את הכוס.
בדיוק כך, לא סביר ודורש פיסוק,
מצריך הכוונה ומתבייש באוטונומיה הניתנת ברוחב לב.
(מה שווי המילים היפות כשאת לא מצליחה לקרוא אותן בקול?)
חושב רק כמה חוזק צריך לשריין כדי לדבוק בבועה..
ובאיזה חוט את משתמשת שנפער סדק דק וקורע לך את המחשבה?
מה צבע השמיכה שבה את בוחרת להתחבא מהשקיפות?
פי סגור וידיי כפותות
(אבל הלב פועם, זה משנה?)
תגובות
פשוט.. באמת.
(אולי אם אני נדבר פעם על הקטע הזה באישי, אולי אצליח להבהיר את עצמי יותר. :) בעזרת ה', ביום מן הימים!)
(אני תוהה לי אם לחתום את השם כדי שתדעי שזו אני, או שתביני לבד. אני מניחה שתביני לבד- לא? :))
אין לך מושג מה יצרת פה, אבל זה פשוט מדהים,
ואין לי מילה אחרת. ווואווו.... אני כולי מתנשפת...
זה פשוט יפה! תודה. תמשיכי ליצור, זה מדהים!
(אולי יום אחד אני אדבר איתך על זה, ובכלל מה זה עושה לאנשים שיש שירים שקשורים אליהם. ואולי אז אני אצליח יותר להסביר ולהבהיר אותי.)
(לחתום את השם? :) נה, את תדעי לבד.)
אולי שם יש חוף מבטחים, וטוב ושמח.
ולא קר ווירטואלי, וחסוי. כ"כ חסוי.
תודה.
ואולי זה טוב שחסוי, פחות מפחיד כשזה חסוי.)
פשוט מפחיד!!
רק טוב ושמחה(=
:)