עמוק בגן עדן
מיני כתומים עפו באוויר, או שמא הוא היה באוויר והם על הקרקע?
הוא ניסה לקטוף אותם, אפשר לקטוף דבר שלא מחובר לענף?
הם ברחו לו
פגוע, הכעס החל בכיבוש, חלק חלק, עד שהשתלט כליל.
ואז הוא פקח עיניים.
~~
המולה, צעקות, "הוא התעורר!", "הוא התעורר"...
הוא העדיף את הכתומים המרחפים.
רצה ליפול ולא היה לאן,
מחפש את האישה בחלוק הלבן
שתעזור לו ללכוד כתומים באוויר
במקום זה הגיעו רק מסכות טורקיז בוהקות.
הכאב היה מוחשי.
לא היה שום דבר כתום בחדר.
הוא בכה.
תגובות
כלומר אין פה יותר מידי רעיון מאחורה, איזה מקום לקורא, אולי זה בכוונה אבל לפי דעתי זה קצת פגם במרחב.
ביתר היצירות שהעלית תמיד השארת שטח רחב של מחשבה ועומק לנו הקוראים, מקומות שאפשר להתחבר אליהם מתוכנו לכתוב שאת הוצאת. הפעם לא ממש ראיתי את זה, ובכנות לא ראיתי בכלל.
אולי זו הרגשה שלי ואני טועה, אבל גם דעת יחיד חשובה (קצת)
הצלחות!
ובכ"ז, היא התקבלה בניגוד למדהימות אחרות שנפסלו..
לא חיפשתי רעיון בשמים וכנראה שזה מה שנוצר.
שוב תודה :)
אבל..אבל את הכי מדהימה.
ואת הכי יפה כשנוח לך. (ושכלא?)