ב"ה
הכל התחיל מספר טלפון סורר ומורה
שנשפך עליו ספל תה.
הוא החליט : די לביזוי הספרים
החל ממחר בשביתה יוצאים.
להגדיל את תקציב הספריות,
ויהיה די לצרות הגדולות.
אמר ספר הטלפון לשכניו במדף
די להיות חשוב כמו עלה נידף.
מעכשיו נצא למרד הספרים
ולפׂתחנו לא ניתן לעולמים
לבני האדם החצופים
שאותנו מזניחים.
לאחר שבוע, עבר הרעיון
הפגנה בתיאטרון.
אלפי ספרים מרחבי העולם
יגיעו ויעשו "חגיגה" שתיזכר לדראון עולם
המסר עבר, מספר לספר
"נעשה לאנשים בצפר"
בתאריך המיוחל
גדשו אלפי ספרים את ההיכל.
מנהל התיאטרון, שידר קריאת עזרה
"אלפי ספרים גודשים את העזרה"
עוד מעט יפלו לי על הראש.
כאן ניתק הטלפון
כי ספר נפל עליו ממקום עליון.
ספר הטלפונים ניצב על הבמה
(שנעשתה מכל ספרי הספרייה)
ואמר לנוכחים:
ספרים יקרים, הקשיבו ושמעו!
האנשים אלינו, הרבה התחצפו!
אולי נעשה שביתה
עד שיחזרו מדרכם הנלוזה.
אחד השחקנים, חייג למשטרה
"מבקש אני עזרה"
ספרים מקיפים אותי ומאיימים
אותנו דחקת אותנו לארון הספרים
בפינת הספרייה,
שם הספרים הישנים חסרי התקציב מהעירייה.
לא איחר הסוף הטוב לבא
ובאותה עיר – אנשים חזרו לקרוא
העיר גדלה, ואיתה מספרי המשקפים
בגלל אותה כוס תה, שנשפכה על ידי רופא שניים.
--סוף--
תגובות