חלף עם הרוח

תמיד נישארת לנקות עלים יבשים,

אחרי השקיעה;

בזמן אחר 

    למעלה מין המים.

היית שואלת את הרוח, 

ואת מה שחלף איתה.

תמיד רצית להיות 

עוד איש טוב,

    באמצע הדרך;

אך עולמך סבוך,

אנשיו שוממים,

ודרכך בילתי ניגמרת.

היית שואלת את הרוח,

ואת מה שחלף איתה.

תמיד חלמת להיות 

אותה

יונה לבנה,

עם עלה של 

             זית;

אך בעולמך הציפורים טורפות,

הצבעים צועקים,

העלים חותכים,

וזיתים אי'ין.

היית שואלת את הרוח,

ואת מה שחלף איתה.

'הרצון חיים נסתרים לו',

היית סותרת,

'וכך גם האמון,

הבדידות

       והכוח';

הייתה משיבה

לך אותה

         הרוח. 

היית שואלת את הרוח,

ואת מה שחלף איתה.

הרי היית שמחה;

כי זה כל מה שאת צריכה,

רוח

 פרידה,

     שממה,

ודרך.