מצא אותי כאן.
בבור התחתית, בין שברי זכוכיות ומילים.
מצא אותי כאן,
חשופה ונואשת, רצוצה.
בין הסדקים, בעין סערת הדממה, בין השכל לרגש- באמונה.
רוצה שתציל אותי גם הפעם, רק עוד פעם,
כדי שאוכל ללכת שוב לאיבוד.
מבלי שאשאיר סימני דרך,
תבוא בעקבותיי עד לסוף העולם,
כמו גורל, כמו מכתוב,
תפסע בנתיבים שאת משמעותם לא תבין
ותמצא אותי כאן,
בחופה, בשמלה לבנה.
תגובות
אהבתי את זה ממש .
זה כ"כ טוב,טוב,טוב.
* נראה לי שכדאי לכתוב 'בחופה, בשמלה לבנה' , להשמיט את הלבושה, זה מוריד מרמת הקטע .(לענ"ד).
הצלחות.
שנית, זה רעיון מצוין, לא חשבתי על זה כך...זה באמת נשמע אחרת.
בברכה, בת אל.
תודה.