[*]

הכי אהבתי את השיר הזה מכל מה שהיה לך לפני כן.
ואולי מכל מה שהיה בכלל.

זקוק להלחנה דחווווף.

(כל עוד זה לא בשם פרטי ובתחנת משטרה...)

אמנם הזדהתי בעיקר עם השורות האחרונות, אבל כל הקטע הזה עשה לי משהו חזק, קראתי שוב ושוב.
את מעולה.

אולי השיר הזה גם כן, כמה שהוא מייסר ומענג ביחד. :)

תודה לכולם.. מישהו הבין בכלל את השורה האחרונה בבית הראשון? |מוטרד|
אני חייבת לציין שזה השיר הראשון שלי שאני לא מרגישה טוב איתו. חייבת להיות דרך לשפר אותו, נכון?

תלוי מאיפה מגיעה התחושה הזו. נסי לברר היטב.
אם היא מגיעה ממקום שרצית להוסיף את השורה הזו כי היא יפה או שקראת אותה איפה שהוא או משהו כזה- תורידי אותה.
אם היא פשוט יצאה ממך, זה הכי אמיתי.

צדקתי?

(התלבטתי בש''א אם לשאול או לא.)

אבל זה לא התחבר לי עם שאר הקטע משום מה,
זה קצת היה מוזר כזה..לא יודעת.

ממש יפה בכל אופן.. =)
שבת שלום :)

זה כ"כ ברור שזה תאי גזים,
ובכל זאת יש לי פרשנות שונה לגמרי.

ואולי דומה.

בהזדמנות בעז"ה.

(היא הגיעה מהר משחשבתי....)

השיר מדבר על מכור. הוא יודע שההתמכרות רעה לו, הוא יודע שהאושר הרגעי לא יכול באמת לפתור את בעיות העומק שגורמות לו להתמכר לאושר הנ"ל, והוא בכל זאת מכור.
הוא מנסה להימלט מעצמו, מנסה לברוח, אך אינו מצליח, ובסופו של דבר דווקא הנסיונות שלו להשתחרר - והכישלון שבעקבותם - גורמים לו פגיעה יותר רצינית והתמכרות יותר קשה, עד שהוא כלל לא בטוח איפה מתחילים הרצונות שלו ואיפה נגמרת ההתמכרות, ומי הוא בכלל.

אימצתי לגמרי.

ואני מניח שזה היופי בשירים.

מקווה שלא חפרתי ועיותתי מדי את השיר,
אסף.

... ראיתי משהו אחר לחלוטין....
שם היצירה והשורה האחרונה בה (שניהם, לא מן המקובל....) גרמו לי לקחת את זה לכיוון של דמות בפייסבוק ("עוטף... בשקר" "מתענג על כאב מייסר"), כך שאתם יכולים להבין אלו "קירות שרוטים" ראיתי כאן...

אולי בת שמש תאיר את עיננו ותסביר את כוונת המשוררת

זה יהרוס לי את כל המסתורין סביב דמות המשורר המיוסר.. :)

בכל אופן, התכוונתי לתאי גזים.

רק אני לא הבנתי את הקשר לתאי גזים? :(

בכלל בכלל.
וזה יפה. ואני אוהבת את זה.

אני בוכה