שוב מנגן ושוב כותב
שוב אומר ושוב חושב
בלי לשאול למה ואיך
וכבר הנר שלי דועך.
מעז לטעות,
לחלום, לתהות,
מי עשה ומי ברא
את הטוב ואת הרע.
שוב לוחש ושוב צועק
שוב כותב ושוב מוחק.
הכל סביבי מתערבל,
מתערבב ומתגלגל.
שוב השקט לי לוחש
"דיי תפסיק כבר לקשקש."
משהו כאן מתרחש ואני שותק
שוב.
תגובות
אם כי הכותרת לא עושה באמת חשק ללחוץ, השיר מפצה על זה. זרמי, כל מילה מהשיר יכולה ליהות כותרת ראויה.
אחותי! לעולם את תתבישי במילותיך.
הכותרת הזאת בסדר?
וגם חשבתי לעשות משהו עם הנר שדועך אבל מה שאת רוצה לגמרי.
את פשוט מרגשת בטירוף!! הייתי כ"כ רוצה לשמוע על מה מדובר..
זה קצת מפתיע וכ"כ מדוייק שאת מסיימת ב"שוב שותק"
גם אהבתי את הניגודיות של הפעלים שיוצרים את הבלאגן שדיברתי עליו...
שיר מקסים.
חושב שיש כאן התפתחות מדהימה של יוצרת שמגלה את עצמה
מצא חן בעיניי שבכל השיר נצמדת ל'שוב' בתחילת המשפט ובסוף השיר הפנית אותו לסוף. זה יפה, וזה נותן סוף דרמטי.. אהבתי!