ילדתי, ילדתי שלי.

פורסם בתאריך י"א בתשרי תשע"ב, 9.10.2011

מה קרה לה, לבתי?

מה יש לה, לילדתי?

מה קרה לעיניה הבורקות, היפיפיות, הצוחקות?

לאן נעלם היופי והטהר?

ומה קרה לגומה, לגומת-החן המתוקה, ששוותה לפניה של בתי מראה עליז ושובה-לב?

הבעת פניה העצובה - מטריפה את דעתי.

היא מתהפכת בלילות - אני יודע.

היא כבר לא צוחקת - אני שומע.

בתי היפה כבויה - אני רואה.

היא מתרחקת, דועכת לנגד עיניי.

מבטה מסתחרר לכל הכוונים - מפוחד ומנותק.

היא שותקת - ואני מתחנן.

שתפי אותי, דברי, שפכי את לבך - מותר לך לבכות.

אנא, אל תהיי עצובה עוד.

 

כי את ילדתי, ילדתי שלי.

ילדתי שלי שכבר איננה.

תגובות

י"ב בתשרי תשע"ב, 17:35
מצמרר... י ימית1 י
אני לא יודעת למה בדיוק התכוונת אבל אותי צימררת!
זה קטע עצוב, מאוד עצוב...
ועכשיו בפן המעשי:
יש לך כתיבה זורמת, הקצב של השורות אומר הרבה.
קיצור של דבר מוצלח מאוד!!!
י"ב בתשרי תשע"ב, 20:23
וואי.. עצוב! מזדהה בחלק!.. י כוכית=) י
אין..גרמת לי לבכות! את כותבת מדהים!
בהצלה בהמשך!
י"ב בתשרי תשע"ב, 21:45
תודה רבה :) י עכבר הכפר י
שמחתם.
י"ב בתשרי תשע"ב, 21:46
והתכוונתי ש... י עכבר הכפר י
אבא חסר אונים מול הבת שלו, שכבר לא מה שהייתה קודם. עובר עליה משהו והיא מסתגרת יותר ויותר.
י"ג בתשרי תשע"ב, 11:11
מרגש..., מצממררר.... י בארי איילה י
י"ג בתשרי תשע"ב, 14:02
וואו..... י ריעות י
מרגש.....
כתיבה ממש יפה.....

תכתבי כבר את הפרק הבא בסיפור שלך......
י"ד בתשרי תשע"ב, 01:24
זעקה של אב. מצמרר. מדהים. י - דניאל - י
ט"ו בתשרי תשע"ב, 21:13
תודה חבר'ה. י עכבר הכפר י    הודעה אחרונה
זה ממש עוזר ומעודד.