שברים לכאן ולכאן,
אהבה מתנפצת.
חדר מלא בלאגן
ודמעה אחת נוצצת.
שירת נשים, חיים אחרים
ורציף לא מוסבר של געגוע,
שנאת אחים וקנאת זרים
וחולמים על הסוף הרגוע.
ושוב שברים לאורך החוף
וכמה זרעים מיער.
ללכת בלי לראות את הסוף
עם קמט חיוך של נער.
לב דוהר פוצע וזר,
וסרט סוחט דמעות.
חיפוש גלובלי במסדרון לא מוכר
ושניית רצון לחיות.
תגובות
חצי מהשיר השורות שלו פותחות בו' החיבור. חבל.
אבל חוץ מזה- את מהממת כרגיל. :)
(הכותרת מאשכול נבו? :))
שבא להביע עומס, של קצת מקום, קצת זמן,
והמון דברים לומר.
אבל יכולתי אולי להוריד חלק, אני אחשוב על זה :)
(אופקורס ;))
מדהים!
הצלחה וברכה תמיד