ראשיעדכני
 
✖
עוד▼
שירה

כיסופים

מאת
elntnz
פורסם בתאריך ט"ו בשבט תשע"ב, 8.2.2012




את שומעת, איוושת השמלה שקנית
הולך, מחכה ונשבר לך תמיד.
עומדת מחכה לו שישוב מן החזית
נרות נוטפים, ריח העבר בעתיד.

את רואה, צמיחת כרכום ומרגנית
רוצה, שברי רבים בתוך היחיד.
בין שביל הכורכר לדמעה מרדנית
איש לבוש מדי צבא.

אבא.





תגובות

כ' בשבט תשע"ב, 18:58
וואו י צמח בר י
בכיתי.
אחרי הרבה זמן שרק צחקתי.
תודה!
ל' בשבט תשע"ב, 18:54
מאוד יפה... י ימב"כ י    הודעה אחרונה
הזכיר לי את אח שלי...