ליום קיץ אָדַמֵךָ

וכִי ליום קיץ אָדַמֵךָ,

לקרני חמה מלטפות בין טיפותיו של הגשם,

מבריאות את פצעי הזמן

ומאירות את אשר לוטה בערפל.

וכִי ליום קיץ אָדַמֵךָ,

ללהט בראות עייני אותך,

לאש תשוקתי המתלקחת בעצמותיי,

לבערה רבת עוצמה בנגוע אצבעותינו.

וכִי ליום קיץ אָדַמֵךָ,

העור יזכּור,

חום גופך החשוף,

מגע לטיפותיך וטעם נשיקותיך,

ההופכים כוויות באובדן עקבותיך.

וכִי ליום קיץ אָדַמֵךָ,

וַאני כיום חורף קר,

מייחלת לך,

להצתת רגשות בת חלוף

וּללהבה של אהבת עולם.