היום בו הייתי חסר אונים

מאת
elntnz
פורסם בתאריך כ"ב באדר תשע"ב, 16.3.2012

אני בחור רגיל, קצת ציני...
אני מודע לעצמי מאוד, למדתי על עצמי הרבה דברים בחיים, 
אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי הוא שאני חסר רגש.
יש בחורים רגישים, מי יותר מי פחות. אני בכלל לא.
אני לא מסוגל לבכות. בטח שלא מסרט.
בכיתי בפעם האחרונה בהלוויה של סבא שלי, 
אבל זה היה לפני 5 שנים בערך.
השבוע קרה לי מקרה ששינה לי כמה דברים בראש.

השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, 1 וחצי נראה לי.
חזרתי מחבר, סתם ישבנו ודיברנו עד מאוחר. נפרד מחברה שלו. 
התנעתי את הרכב והתחלתי ליסוע לכיוון הבית שלי.
כמה רחובות מהבית שלי יש כיכר,
לקחתי בכיכר ימינה.
מטר אחרי הכיכר שמתי לב שיש משהו על הכביש.
היה שם אדם, קצת מבוגר, אולי בן 50.
כיסא גלגלים. קטוע רגל.
הוא עמד על הכביש מול הרכב שלי וסימן לי עם הידיים לעצור.
עצרתי. נעלתי את הדלתות.
הוא התקרב לחלון שלי, שפתחתי חלקית, וניסה לדבר איתי ברוסית.
אני לא מבין רוסית, ו... לא יודע מה עבר לי בראש. 
אולי פחד, אולי מבוכה.
אמרתי לו משהו והמשכתי ליסוע. מהר, שלא ירדוף אחרי.
לא ידוע מה קרה לי, אבל הפרצוף שלו לא יצא לי מהראש.
הבן-אדם על כסא גלגלים, באמצע הלילה, לא דובר עברית.
מסכן.
עשיתי פרסה ועצרתי במרחק רחוק ממנו, 
אולי הוא יעצור מישהו שיוכל לעזור לו.
כולם המשיכו. כמוני. לא ידעו מה לעשות.
הסתובבתי שנית והתחלתי להסתובב ברחובות, להגיע לכיכר מכל מיני כיוונים
אולי מישהו יעזור לו. העיקר שלא יישאר שם לבד.
ככה עברה רבע שעה ואף אחד לא עצר לבן-אדם.
בן-אדם. על כסא גלגלים, באמצע הלילה, לא דובר עברית.
עצרתי לידו שוב וניסיתי להסביר לו שאני רוצה לעזור לו אבל אני לא יודע רוסית,
אחרי דקה הוא פשוט התייאש והמשיך לנסות לעצור מכוניות אחרות.
המשכתי ליסוע.
"משטרה שלום, איך אפשר לעזור?"
"יש פה בן-אדם על כיסא גלגלים שלא יכול לזוז, 
אולי תוכלו לשלוח ניידת? מישהו שיוכל לעזור לו?"
"מצטערת, לא תפקידנו, תנסה להתקשר למד"א"
"מגן-דוד-אדום שלום, איך אפשר לעזור?"
"יש פה בן-אדם תקוע, על כיסא גלגלים, הוא לא מבין עברית,
אולי תוכלו רק לשלוח אמבולנס לראות אם אפשר לסייע לו?"
"אממ.. זה לא תפקידנו, אבל נראה מה אפשר לעשות"

המשכתי ליסוע וחיכיתי בסוף הרחוב,
לראות את שלום אותו בן-אדם ומה יעשה בו.

תוך כדי שאני מסתכל במראה ורואה את מד"א והמשטרה מטפלים בו
חשבתי לעצמי,
אולי אין בי כל-כך רגש, אבל דבר אחד יש בי.
אני לא מסוגל לראות מישהו חסר אונים.
החוסר אונים הזה, ההרגשה שאתה לא יכול לעשות כלום!
תקוע באמצע הרחוב ולא יכול להסביר למישהו מה אתה רוצה!
אי היכולת להסביר למורה שאתה חייב לשירותים למרות שהיא לא מרשה.
אי היכולת להסביר למפקד שזה החתונה של החבר הכי טוב שלך.
אי היכולת להסביר להורים שלך שאין לך כסף כי אתה מעשן.
אי היכולת לצאת ממעלית תקועה.
אי היכולת לעצור תאונה כשאתה רואה אותה מולך.
אי היכולת לראות את סבא למרות שאתה רוצה.

אי היכולת לצאת מהציניות למרות שאתה ממש רוצה.
חוסר אונים.

תגובות

כ"ז באדר תשע"ב, 20:19
>> י עכבר הכפר י
קטע חזק.

משהו כאן נגע בי מאוד. אולי ההזדהות עם חוסר האונים במצבים מסויימים.

"אי היכולת לצאת מהציניות למרות שאתה ממש רוצה.
חוסר אונים." כ"כ נכון לגביי..
כ"ז באדר תשע"ב, 21:59
חזק. כתוב בצורה טובה וממש קל להזדהות...:) י rubh, י
כ"ח באדר תשע"ב, 00:19
מאוד במקום ומאוד נקודתי יישר כוח. י סוד היצירה י
כ"ט באדר תשע"ב, 00:49
וואו! י לחיות באמת י
יפה פה!
כ"ב באייר תשע"ב, 10:17
וואו.. קטע חזק ממש. יישר כח. פתח לי חשיבה. י שלהבתחיה י    הודעה אחרונה