ואתה
אתה הרי יודע הכל, כמעט.
נזכר אולי בכל מה שלחשתי,
כל מה שרצית לתת ולקחתי.
ואתה,
אז מה אם אתה כואב לאט?
חושב על כל הדברים הקשים שזרקתי,
את כל המילים היפות- לפני שהלכתי.
ואתה
אתה אומר שלי תמיד ויתרת,
דואג מה עוד יהיה בין שנינו
ואולי הדברים הרעים ישתנו לטובתינו.
ואני
אני בסה"כ כאן לידך, ליד מיטתך, נבלעת
בטוחה שהטירוף והשתיקות עם הזמן יעברו.
ועל שאר ההיסטוריה הנכדים יספרו.
תגובות
אבל כשקראתי זה היה נשמע לי כמו דקלום..
:\
אולי את צודקת.
אבל אולי זה יצא בדיוק כמו המקום אליו כיוונתי,
שיהיה קר, אדיש. -דקלום.
כשאת אומרת דקלום- את מתכוונת גם חוסר רגש?..
אחחח, חופש. הלוואי ונדבר כבר :P
אבל כן, חסר פה רגש, ותדהמה
זה באמת משדר אדישות.
דברי איתי. :)
אין מקום לדבר, אין מי שייתן לך את ההרגשה הנכונה בשביל זה.
דחווף :P