תמיד שם

בס"ד

מלך, האם אפשר לסלוח על מה שעשיתי? על אשר חטאתי? האם קיימת תשובה על אשר עוללתי?

האם יש לך עוד מקום למחילה השמור עבורי? כי חטאתי לך כ"כ הרבה, ומספר הסליחות שביקשתי קרבות למספר הדגים שבים, והדמעות שלי הן שיצרו אותו- את אותו הים..

ריבנו של עולם! מאז קטנותי נהגתי להאמין בלב שלם כי תמיד, תמיד אבל תמיד, ניתן לשוב בתשובה שלמה לפניך.

כמו כן, האמנתי כי אתה אוהב כל יהודי שיצרת, כל יהודי, אף הרשע והבזוי ביותר!

אם כך, ריבנו של עולם, אז גם אני יכולה לשוב בתשובה, ואף על פי שקשה לי להאמין שאתה

אוהב גם אותי בתור ילדתך, אני מאמינה בזה. כי אתה אוהב כל יהודי. כי אתה אוהב כל ילד שלך.

ואני יהודיה, ואני ילדה שלך- אז מה ההבדל?
 

כל לילה, אתה חיבקת אותי, כאשר אף אחד אחר לא עשה זאת.
כל בוקר נישקת אותי לברכה, בעוד שאחר לא עשה זאת.
באפילה, כאשר ישבתי שם, מלאת ייאוש, אתה האחד שישב לצידי. מאיר לי, לא פוחד מהחושך שהבאתי איתי.
בהיותי בבאר העמוקה, בוכה, טובעת בדמעותיי, אתה היית שם מוחה דמעה אחר דמעה זולגת. מגביה אותי, מפחית מהעומק.
ובתחתית הנמוכה מכולן, היפה מכולן, מלאת החיוכים, מעוטרת בקישוטים מרהיבים.
התחתית חסרת החרטות, כאשר עמדתי שם, בגב זקוף וחיוך זחוח על פני, חיוך שכולו חסר מוסר, בהיותי חסרת צער וסליחה, על אשר עוללתי, על אשר חטאתי, אתה היית שם, עומד לצידי, עומד ביחד איתי, ומלמד אותי איך עומדים בצורה כפופה, מכניס בי חרטה, מוריד את הקישוטים מסיחי הדעת מקירות אותה תחתית,  מחדיר בי רגשות. כל רגש שהוא. כל רגש שנעדר ממני: משרה צער, מקנה רחמים, מבקיע כאב, מחלחל  מוסר, מכניס אהבה. עומד לצידי. עומד ביחד איתי. עוזר לי לבכות, מורה עלי  לבקש סליחה, מנסח יחד איתי התנצלות. ומצליח להשיג עבורי את השחרור המיוחל מאותה תחתית יפיפייה, אותה תחתית מלאת חיוכים המקושטת בקישוטים מרהיבים. אותה תחתית חסרת חרטות. משחרר אותי ביושר ולא בשוחד, באהבה ולא מכעס.
וביציאות. ביציאות מאותם לילות, מאותם בקרים, מאותן בארות ותחתיות,
באלו היציאות אתה היחיד שליווה אותי בחזרה אל ביתי, אל הארמון, פותח עבורי את השער,
מסייע בידי לעלות חזרה אל השלב בסולם אליו אני שייכת, ומניח בעדינות מושלמת את הכתר בחזרה לראשי, לוחש לי מילות עידוד וחיבה. אתה היחיד שעשה כל זאת בעוד שאין אחר שאפילו ידע על כך. אתה, אתה שלעולם ומעולם לא עזבת. אתה שתמיד שם, ברע וברע מאוד.
ובטוב. בטוב אתה שם, כמו תמיד-לצידי. איתי. כמה חבל שלפעמים מפאת האור החזק הבא עם הטוב, מסתנוורת אני, ולא מצליחה לשים ליבי אלייך, ולא רואה אותך. כמה חבל שבאותן פעמים, נופלת אני בקטנותי ומגיעה לתחתיות.. וכמה טוב.. כמה כיף..כמה אושר באותם רגעי טוב, כאשר משקפי שמש על עיני, ואיני מסתנוורת ואיני בטוחה שאני לבדי שם, שכל הטוב הגיע ממאמץ ידיי שלי, כמה טוב באותן פעמים טובות שאנו אוחזים ידיים ונהנים מן האור הטוב יחדיו, ואז..ואז.. באותם רגעים, עולה אני שלב בסולם, ואתה בעדינות מושלמת מדביק עוד יהלום לכתרי, לוחש לי מילות נחת וגאווה, ופשוט נמצא שם לצידי, איתי- כמו תמיד.
 

תודה מלך יקר, שעם כל הנסיכות שיש לך וכל הנסיכים, תמיד יש לך זמן אלי, תמיד יש בידך את

היכולת לשלוח לי חיבוק ומילת אהבה, גם כשדבר לא מגיע לי.

וסליחה מלך יקר, סליחה על כך שאני שוכחת מדי פעם את מקומי. תודה שאתה אף פעם לא מוותר עלי,

תודה שאתה אף פעם לא מפסיק להאמין בי..
 

אוהבת כ"כ
יהודיה מאמינה