אנחנו כמו זרעים, את אומרת לי.
הוא קובר אותנו עמוק עמוק,
רק כדי שנגדל גבוה יותר.
גם הזרע לא שומע כלום מתחת
לאדמה, רק יכול לחוש פעימות.
פום פום פום פום-
בסוף גם הפרח מוציא זרעים.
מ.ע.ג.ל. הכול מתחיל ונגמר מהשורש
(ומה זה משנה איזה שורש, העיקר שיש.)
אני רוצה לשאול אותך איך את יודעת שזרעים
לא שומעים כלום,
אם היית פעם זרע,
ואם את חושבת שמישהו ימשיך
לשיר לזרע שהטביעו אותו
והוא לא יכול יותר לצמוח.
השדה שלנו נשרף, ואנחנו רצות
להציל לנו כמה חיטים לחורף הבא.
אני שואלת אותך אם לא כדאי שקודם
נדאג שהשריפה לא תתפשט,
ואת אומרת לי שקודם כדאי לדאוג לעתיד,
כי הווה במילא כבר חלף.
הנה, עכשיו הוא עבר.
וגם עכשיו.
ועכשיו
ו--
השריפה מקיפה אותנו,
ואז אני רוצה לשאול
אם את חושבת שהיסמין
שהתחלתי לגדל אתמול, יכול להרגיש
אותי גם עכשיו, מהמרחק.
ואם הוא יכול לשמוע פעימות מבעד
לכל כך הרבה עשן.
ומה הפעימות בכלל, ואם יש לי פעימות,
ואם את חושבת שגם לו יש סיכוי,
למרות שאין מי שישיר לו עכשיו,
להפיץ בסופו של דבר- קצת ריח בשביל כולם.
תגובות
פשטות צלולה. תודה לך על שנתת לקרוא.
לא לנסות למצוא חן בעיני אף אחד.
להאמין בעצמך.
:)
מתוקה שלי, את מדהימה...
בהחלט מגיעה לזה במה (:
ופתאום את נעלמת לי . ♥