"אל תוך הלילה"

לילה, השעה 1:00.

צלילים דקים של מכוניות שעוברות על הכיביש בצומת הסמוכה.

מלמולים חרישיים מתוך מקלט טלויזיה שנשמע רחוק.

נעימות פסנתר בוקעים מהדירה שלמטה.

כולם ישנים ו... ששש שקט עכשיו!

האיש מהטלויזיה לא מפסיק לדבר נשמע שאלו דיבורי סרק, אולי בתחום הפוליטיקה משהו.

חושך ירד על העולם והנאיביות ירדה עימו גם היא,

נדמה שאפשר ללכת לישון עכשיו אך זה לא ודאי.

הגוף רפה, עייף ורצוץ והגיע זמן מנוחה.

השיער מסורק מדיף ריח של צוף פרחים שאותו לוגמות הפיות.

פיג'מה נעימה מתחככת בשמיכה.

סיפור עלילתי מתוחכם ונועז נח בשולי מיטתי,

העיניים עכשיו נעצמות וזה לא בשליטתי.

המנגינות הרכות כבר לא נשמעות,

אט, אט רחש המכוניות הזורמות על הכביש פוסק,

איזשהו איש שם עכשיו שותק.

מנגינה מוזרה מבית אחר שיר ערש לילד, שניים, או יותר.

לילה טוב אני עכשיו אמר,

כי היום הזה נגמר. 

לילה טוב!