•
היהדות מהווה סמל למבנה דמוקרטי הדוגל במחלוקות לשם שמים, מהפכנות מחשבתית ונטייה להתאמות ולחידושים הלכתיים. תהליכים של שינוי ותמורה הכרחיים בכדי להתאים ולגשר בין הדרישות של הלכה
לבין המציאות המשתנה במהירות ללא הרף בעולם בו אנו חיים.
כתוצאה מתהליכים הסטורים מורכבים שהתרחשו הן בעולם היהודי והן בחברה העולמית של חילון מסיבי - נכנס העולם הדתי, שעבר משבר עמוק - לתהליך גידור בסייגים ושימור מקיף, לתגובה של מיגננה אינטנסיבית, דחיית חידושים כפייתית - חסרת הבחנה או שיקול דעת.
לכאורה היה צפוי שבעולם הנוכחי שמתחזק בו זרם התהליך המכונה 'חזרה בתשובה' - המרה של העולם הסמבולי החילוני בעולם סימבולי דתי - יעלה ויחזק הביטחון העצמי שהתערער בעקבות תהליכי החילון ועזיבה המונית של הדת. הגיוני לצפות שמובילי הדרך בחברות בעלות השקפת העולם הדתית יגמלו וירפאו מטראומת החילון ויבינו שבכדי להיות אטרקטיביים בעולם המצוי בתהליך בחירה חופשית (שתוביל תמיד לתנועה דו-סיטרית) חייבים לשינות את הגישה ולהציג את מנגנון פסקי הלכה המחדשים ומרעננים בפומבי.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
הטווס שמציץ מאחורי הגבר הרציני מעוטר בטלית עם פסי תכלת חגיגיים
כסמל לצורך בבקשת סליחה קולקטיבית של המין הגברי על שחטאנו ביוהרה?
נכון, עולם הגברים היהודי שקוע בתפילות ולימוד באופן לגיטימי
לאורך אלפי דורות
אולי מתוך חטא יוהרה קדמון - התפקיד הנשי כלל המון המון חובות וזכויות
אך מתוך הערכה לעול הכבד, או אולי חוסר הערכה מספקת ליכולות
הנשיות לבצע עשרות דברים בו זמנית??? - הנשים קבלו פטור גורף
מ'מצוות שהזמן גרמן' וכן מלימוד תורה ברמה ובהיקף הנדרשים מהגברים...
אז, יתכן שזנב הטווס שאיננו פתוח לראווה וראשו עם הציץ המדובלל
הם מעין ביטוי סימבולי לגסיסת השובניזם הגברי, שברוך ה' כבר עומד לעבור מן העולם!
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
•
:
המין הנשי נוטה לקחת על עצמו מטלות רבות מבלי דאגה
להותיר זמן איכות להשביע את הנשמה
להרחיב את מעגל התחביבים האישי,
להעמיק את הידע הספרותי - תורני - האישי.
המטרוניטא שבתמונה הכל כך צבעונית ושופעת פרטים
הניחה בצד את הסירים המחבתות הכדים והבישולים...
ועכשיו היא מתעסקת בעינייני הקדושה תפילה ולימוד
הפותחים בפניה עוד חלון קמור ועוד חלון צבעוני ומואר
כך היא בונה במוחה עוד אבן ועוד אבן מחורבות ירושלים.
היצירה בסגנון הנאיבי נועדה להקנות לדמות הנשית ביצירה מרחב אינסופי של שייכות:
האם היא צעירה או זקנה? שייכת לתקופתינו או אולי בכלל לאחת ממאות הקודמות?
הרישום העליון בשרבוט מהיר כטיוטה ראשונית נועד לאפשר לדמויות להשתנות...
להפוך להרבה פחות נוקשות ומקובעות ואולי גם ליותר חייכניות ומסבירות פנים...
תגובות
היצירה וההסברים הנלווים אליה אקטואלית היום ומחר בלבד!
אבל אין לי מושג איך אני יכולה לטפל בכך.
יש בוודאי איזה איש טכני שאמור לטפל בבעיות מסוג זה....