*לא כתבתי את זה רק בשביל עצמי, אנא, אם קראתם (וביחוד את..) תכתבו משהו. לא בשביל הצומי אלא בשביל שאדע אם ומה קרה פה... ואגב, השלג וכו' זאת לא מטופרה בלבד:)
אבקשה פניך, ותראה.
קראתך, היית קרוב.
נענית אחרת, פללתי, יחלתי רק אליך
בימות השלג, המוטח עלי
בימות החמה הצורבים
בלילות של דמע
שחור ויבבה ואש בתוכי
רק לדעת, רק לשמוע עליך
רק לראות את אורך
ולו בטל
זרזיף של חיות
שמעה ותחיה נפשי.
זעקתי, צעקתי
הטחתי כלפיך
היית.
ענית? שמעת?
ולפתע, יודעת
היית, ודי בכך
תגובות
אבל אהבתי.
אולי אני רק אומר,
שלא רק שהבנתי את הרגשות של הקטע והזדהתי עימן,
אלא שגם השור האחרונה
מביאה נקודה למחשבה
אולי אפילו מחשבה כבדת משקל.
ישר כוחך
בלי קשר, זה יפה, כתוב טוב
אשרייך- משמע, את מאושרת בכך
שנזכה להתחבר גם לקטע השני.