תשעה ימים של שאלות.
עצבות של רגע
מתכנסת לעצבות של שנים.
מתגנבת ללב ונשארת
מן כמיהה, ציפייה והכלה
יום של עצב
יום של הזדהות
יום של תקווה
ובפריצה של רגע אחד, בניצוץ של התחברות
לעם אחד
לעבר אחד
ולעתיד מזהיר.
תשעה ימים של תשובות
יום של זיכרון
יום העצמאות.
תגובות
אבל מחממה הזו אני מצפה למשהו חייותר מכיל יותר ופחות מידעי. וגם זו מחמאה גדולה ושייכת
שיש נושאים שמתוקף הווייתם לא זקוקים לתוספות, אלא דווקא למינימליזם. לרוב זה הופך אותם ליותר עוצמתיים.
ואגב, כמו שירה, גם הימים האלו מתחברים לכל אחד באופן מעט שונה. אני בטוחה שאיך שאני חווה אותם זה לא איך שאתה חווה אותם, ומפה אני מניחה נובעת הציפייה למשהו חיותי יותר...
תודה על המחמאה!