בין תל אביב וירושלים,
אני פוסעת.
תל אביב, היי לי למאהבת.
אשר גופה נוגה וריחה מפתה.
היי לי למאהבת,
אצלה אשתה עד לשיכרון חושים
ואאבד עשתונותיי,
בה יצריי יידעו סיפוק.
ירושלים, אבקשך שתהיי לי לנאהבת,
לאהובת ליבי אשר מקומה
לא יוחלף באחרת.
ירושלים, אם אשכחך,
אשכח את עצמיותי, את אלוהיי את מהותי.
ירושלים, אבקש ידך כעלמה מחוזרת
וגעגועיי אלייך לא יידעו קץ.
בשתיהן חפצתי
ואני חצויה,
מעט ירושלים וקמעה תל אביב.
ובשתיהן יחדיו בחרתי,
כי מצטלבות הן בקו האמצע,
בנתיב חיי.
תגובות
ושוב- השיר יפה מאד!