אֲנִי מִתְבָּלבֵּל. בֶּינֵך לְבֵין מַה שְׁהַיִית בִּשְׁבִילִי
פַּעַם. קְטַנָּה עַל עֲקֵבִים שְׁבוּרִים,
שֵיעַר תַּלְתַּלִּים פָּרוּעַ אַחֲרֵי מִקְלַחַת אֶל מוּל מְאַוְורֵר
וְכַמָּה קִילוֹגְרָמִים סְבִיב מֹתְנָּיִיך.
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ. לַרֵיחַ הָיָרוֹק שֶׁלָּך, שְׁמַרְגִיעַ אוֹתִי.
וּמְלָוֵוה אוֹתִי בַּלֵּילוֹת הָאַרוּכִּים מוּל הַמַּרְאָה
עִם הָסֶדֵק הַקָּטָן בָּקַצֵה, וְהָזִיכַּרוֹן מְהָאוֹדֵם הָמַרוּחַ כִּמְעַט.
לָרֵיחַ שְׁשׁוּם רוּחַ רָעָה אוֹ אֱמוּנָה טְפֵלָה
לֹא תִיקַח אוֹתוֹ.
אֲנִי רוֹצֶה.
אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזוֹר אֶל הַיָּמִים הֲכִי גְרוּעִים שֶׁהָיוּ לָּךְ
שְׁגִילִית כַּמָּה רוֹעַ יֵשׁ בָּעוֹלָם, כְּשְׁבָּרַחְת כֹּל-כָּך רָחוֹק...
רַק כְּדֵי לֹא לָתֵת לָּךְ לְוָותֵר, רַק כְּדֵי לְהַחֲזִיק לָּךְ אֶת הַיָּד
וְלִקְפוֹץ אִיתַּך יַחַד )וּלְאֶטוֹם)
אֶל הַבּוֹר הַשָּׁחוֹר שְׁנִפְעָר לָּךְ בַּלֵּב
כְּשֶׁהָלַכְתִּי.
תגובות
מערבולת, תודה רבה.
מוטיז, הרעיון לא שלי, אני לא בטוחה איפה ראיתי אותו..
e-li, והרהור מה פשר סימני השאלה?
היו ברוכים.
יש כאן חרטה? (מה חטאנו?)
והאם הקשר בינינו מחזיק מעמד רק בזמנים הקשים של בורות ומכתשים בתוך הלב?
ויש פה פחד, האם היא הלכה בסוף? (אחרי שהאודם נמרח לה והעקבים נשברו?)