דרישת שלום

שלום לפוקחי העיניים ששמש זרח בירכתיהם,
וברכה לאוהבי השמים, לעושי החסדים, לעלמות החן לשלמותיהן,
לקישוטי הליל, לאבירים ולאנשים הקטנים בעלי החלומות הגדולים.
שלומות וחן למלכים ועבדים, לכלביהם ועיסוקיהם, לשטיח הדהוי.
לאשת הפנה, שזיקנותה חורצת קמטים גם במדרכה שתחתיה.
לרכבת בזמנה שלה, שזמנה הוא הכל והכל בו.
לאנשי העסקים, לרחובות, שמספרים סיפורים ואבלים בשתיקתם.
לחובות הכורעים תחת אנשיהם
לתיקים הישנים לאהבות החדשות, לנשמה הצעירה, לידיים יתומות כמהות למרחבים נקודים אור.
לפזיזות ולגבורה, לציות והמדבריות שחולמים
קסם
ושלווה בין יעל למציץ סורי.
ברכת הטוב לעיניים הבהירות, להילל ולשמאי, לטבעת שאבדה בים של זכרונות.
לים
ולזכרונות.
לקול הערב, למתיקות הערביים, לשקרים לבנים שלפני חיוך.
לשווקים ההומים, לציפורי הלילה, לסהר מרוחק, לאש משתוללת בלב של הלב
לטוב ולמטיב.
לסגול הבוהק של הפרח, על קבר טרי.
ולך, דרישת שלום, מאיתנו.

-  -  -
(בין קסם של לפני לשינה של אחרי)