חייל יושב באמצע השום מקום ההומה אדם הזה.
לא זז. לא מוכן לזוז. אין לו כוח. החברים ניסו להזיז, כלום.
אז הם התיישבו איתו, ונרדמו.
לפעמים אני חושב שככה זה נראה.
חבורה גדולה שלא צלחה את מירוץ החיים, מתיישבת.
אסופת צדודיות. ממתינה לגואל.
(או אבטחה, אולי הניקיון.
אולי אף אחד.)
לוכדים רגליים ונעליים, פס פוקוס זעיר, דקיק. נפלא בזיוו הכעור.
זה מה שנשאר מאז התוהו.
(אלוהים אמר בלי מבול, השאיר הכל קפוא. היא הלכה לחפש
יונים)
תגובות
אבל עד כמה שכן- זה נהדר.
אני חושבת שיש יופי מיוחד בדברים שלא מבינים אותם באמת עד הסוף..
אהבתי
את כותבת מדהים.
תודה על השיתוף. תודה שיש אפשרות לקרוא את הדברים האלה.