בס"ד
עוד אבנך ונבנית
היא עמדה שם
בוכה
נזכרת בזכרונות הילדות
זוכרת את עצמה פוסעת פסיעות ראשונות
על השביל שעכשיו היא עומדת על שרידיו
זוכרת את אחיה הקטן משחק בגן
שהיה במרחק עשרים מטרים ממנה
זוכרת וזוכרת ולא מפסיקה
כל ילדותה עליה עברה כאן
עד אותו קיץ ארור
שבו הפכה מנערה מאושרת
לפליטה בארצה
חסרת קורת גג
חסרת בית חם ומוגן
ועתה
הנה חזרה
מקיימת את הבטחתה
"עוד אבנך ונבנית,
אני מבטיחה לך,
עוד אשוב לכאן".
הנה עומדת
באותו ישוב
שאותו עזבה בדמעות
הנה חזרה אליו דומעת
מדליקה נרות
ולוחשת לעצמה
"ותחזינה עינינו"...
תגובות
בס"ד.
כמעט גרמת לי לבכות.
רק חבל שהמדעות נגמרו כבר אז...
ברוך הבא לאתר!!
על חומש?
וברוך הבא!!
אפשר למות ממך. קרעת אותי מצחוק.
ועוד משהו קטן - מה לעשות שהחיים לפעמים לא מליציים ולפעמים היופי הגדול הוא דווקא בפשטות..??
אם חשבתי לכסח אותך היטב רק אם אתה ירוק עד אתה גורם לתמריצים אחרים..
(קבל סמיילי זועם זועם - כי אין לי סימיילים.. חוצפה! :-))
יער! אני לא מוותרת!! את השקרים שלך אתה לא תפזר פה רק בגלל שאתה לא יודע להבחין בין צניעות לענווה! שמעת???
יעבור.
אבל אשמתך.
אי אפשר להתעלם.
וסליחה מבעל היצירה..! :-(
אחד הדברים המדהימים שקראתי