"הקולות שעולים כמו עשן לשמיים
נבלעים בחלל נמוגים במרחב
שאגת ההמון במגרש כדורגל
תפילת החזן נגינת העוגב
קריאתה של העיר המיית האוקיינוס
קול מים רבים וקולות מלחמה
מתמזגים להמייה אחת
אנחת האדמה
יבבת התינוק שנפלט מהשקט
ואנחת הזקן שאל השקט הולך
יללת התן צפירת הרכבת
הם כולם צליל אחד מתמשך
ירעם הים ומלואו, תבל ויושבי בה
נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו
תיכון תבל בל תימוט, ידין עמים במישרים
ישמחו השמיים ותגל הארץ"
(אהוד בנאי)
תגובות
החלק שרואים בעמוד הראשי נפלא, גם העץ יפה, אבל האותיות, הגיטרה, הירח (?) והעננים לדעתי לא חיוביים לציור ומבטלים גם את עצמם וגם את השאר.
אולי זה עניין של קומפוזיציה/מוקד התרחשות יותר מודגש. אבל בדברים האלה אני כבר ממש לא מבינה. :\
ואת האור והדמויות, שאולי היה שווה לעבות אותן מעט.
ובמיוחד את השיר הנלווה, שתורם המון, ומראה שהדברים זורמים אל הנייר ישר מהדעת.
אשריך.
תנסה קצת בצבעים.
(והגיטרה, אמנם חשובה לך אבל.. כאן היא קצת צולעת במיקום ובסגנון והביצוע פחות יחסית לשאר הציור שהוא נפלא)
אני לא מבין למה אומרים שהעולם הוא לא שחור-לבן.
העולם הוא כן שחור לבן!
אכן, לא תמיד רואים מה שחור ומה לבן מרחוק, אבל כשמתקרבים אפשר לומר בבירור- מה שחור ומה לבן.
אז אולי לכן אני מצייר בשחור-לבן.. :)
ישראל - מאיר
וזה מדהים אפשר לזהות ממטרים שזה שלך ישר כוח עצום! יפה מאוד!
צבעים לא ניסיתי, אז לבינתיים אני לא טוב בזה..
האותיות הם מוכרחות. הם בעצם מה שהעלו לי לראש את השיר (שהוא תגובה ל'שתיקת האדמה' של פנחס שדה, כך שמעתי) שבעצם נתן לי את השם לכל הציור.
עלה והצלח!
יישר כוח!