לעלים
א.
אֲנִי יוֹדַעַת כֻּלָּם, וְאַתָּה לֹא צָרִיךְ לִצְעֹק כָּל כָּךְ, בְּסֵדֶר.
אֲנִי סוֹפֵרֶת בְּכָל לַיְלָה אֶת כָּל חַטָאַי,
מְא' וְעַד ת' וְיֵשׁ שֶׁכְּתוּבִים פַּעֲמַיִם
בְּאוֹתָהּ הָאוֹת.
אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָם כָּל כָּךְ וּמוֹקִירָה.
בִּשְׁקָרִים, בְּקִנְאָה, בְּגַאֲוָה
אָז אַתָּה, אַל תַּגִּיד לִי שֶׁאֵינִי מוּכָנָה לָהֶם
לְכָל יְמֵי הַטָּהֳרָה, הַקְּרֵבִים וּמַקְרִיבִים.
שֶׁמַּעֲלִים אֶחָד שֶׁנּוֹלַד לַצְּחוֹק וְאוֹתִי
לְמִזְבֵּחַ קָרְבָּן תָּמִיד.
אֳנִי יוֹדָּעַת כּוּלָם, וְאָתַה לֹא צרִיךְ לִשְׁתּוֹק כֹּל כַּךְ
כִּי כְּשֶׁאָנִי שׁוֹאֶלֵת אָנִי מֵצַפַּה לְתּשׁוּבוֹת
וְלְפַחוֹת אָל תִגְרוֹם לִי לְאָבֵּד עֵשְׁתּוֹנוֹת וּלְקָבֵּל אָסוֹנוֹת.
(זה אוֹמֶר שְׁנָכוֹן לְעָכְשָיו צָרִיךְ לְגַדֵר תָּפְקִידִים
הָעוֹקד, הָנֵעֶקַד, והָמִזְבֵּחַ)
אָז תִלְחַש, אִם תִּרְצֶה, אֲבַל תַעַנֵה;
עִינוּיִים הֶם שָלָב בָּחַרַטַה
תָמִיד נִהִיֵה
לְמִזְבֵּחַ קֹרְבַּן חָרִיטוֹת.
ב.
תִּזְכֹּר,
(בְּרֹגֶז אַהֲבָה, תִּזְכֹּר)
תִּהְיֶה הַתְּקוּפָה שֶׁאַחֲרֵי
שֶׁכְּמוֹ כֻּלָּם, תְּחַפֵּשׂ אֶצְלֵךָ נְקֻדּוֹת תֹרְפָּה
וּתְגַלְגֵּל אוֹתְךָ עַד לַשְּׁאִיפָה הָאַחֲרוֹנָה,
וְתֶאֱטֹם לֵךְ אֵת האֹזְנָיִים בְּצֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק,
כְּדֵי שְכֵּשֵתֶעַקֵד
יִהִיֵה לְאֶלוֹהֵינוּ ריחַ שֶל עוֹד
תגובות
הניקוד הופך את זה ליותר יפה, יותר תפילתי, יותר עוצמתי.
ילדהה.
לְמִזְבֵּחַ קָרְבָּן תָּמִיד."
(מרגישה צורך לבקש סליחה מטעם הוועדה לטוב האנושי. לא יודעת. עשה לי רע. סלחי לנו. את גדולה מזה. קטונתי)
(ומהמם, כרגיל.
ובקטן- לעבור שוב על הניקוד אולי)