היונה

יונה לבנה בשמים של תכלת,

עכשיו היא ברחה מאש מאכלת.

מאתיים ועשר  שנים היא מנתה,

ועכשיו היא בורחת, האויב מכריתה.

יונה לבנה מגיעה לביתה,

לוחמת ומנצחת את מלחמתה.

חיה בשלום בקן מקרשים,

באים שועלים ואותה מגרשים.

לאחר שבעים שנה חוזרת עם ליווי,

הנשר המולך מצילהּ מכילוי.

אבל זאבים בה שולטים לבסוף,

ולשוב לביתה ממשיכה היא לכסוף.

יונה מבהיקה חוזרת אל הקן,

את העורבים המפריעים היא טורחת לעדכן.

שעכשיו היא הפכה לאריה בעצמה,

ואין מי שיפריעהּ בחזרתה למקומה.