ספקות
עומדת אני מול האור החזק,
עומדת ונותנת לניצוצות לחדור אל הפנים,
לזעזע את נישמתי הרדומה, המצפה, השואלת
היכן יוביל יצרי את חלק האלוקים ממעל שבתוכי.
אוספת אני חלקים,
פיסות כאב, פיסות חיים מהולים ברגעי שמחה,
ועולה באפי ריח האדמה הספוגה בגשם או בדמעות,
זורעת מילים מסביבי,
הייתכן?
ובסערת רגשות בצבע הלילך
אני צובעת את ציור חיי,
בועטת בחוזקה בספקות
וממשיכה הלאה.
תגובהתגובות