חשבון נפש

עניים שקופות המביטות אל האינסוף,

אל קו האופק הרועד והמרטיט,

כשהבריאה כולה מרקידה את הצללים,

בערבוביה של אור וחושך.

עניים טובות המביטות אל הפנים,

שם צפונים סודות רבים,

בניצוצות הראשונים של אור הבוקר,

כשהרגש קורע את כל הקליפות,

בפראיות.

ואת עומדת קשובה לרוח,

נושמת ובולעת כל פיסת תכול ולובן,

מאבדת את תחושת הזמן,

וענייך פונות אל האור המסנוור,

כשתכלת ולבן הם צבעי הלב.

עניים עצומות מבט פנימי,

חשבון נפש.