היא עמדה איתנה
זקופה ומכונסת,
עוצמת את עיניה וזוכרת
את רגעי הילדות,
פיסות כאב וחרדה.
אינספור נקודות
אפורות-לבנות,
שמסתחררות בניסיון נואש
ליצור תמונה.
חלק ממנה נשאר שם,
בין כותלי הבית הישן,
מול אלה שחתמו בה לנצח
צלקות אדומות.
וברצון עז להסתירן,
היא פותחת את פיה בשיר-זעקה,
אינספור תווים אפורים-לבנים,
שיוצרים מנגינה גבוהה,
אצילית ומתקנת,
מול ילדותה ההרוסה.
שברי רגעים,
שברי תקוות,
ומהם לבנות חיים משלה,
צבעוניים יותר,
ולהעניק לילדיה,
ילדות מאושרת.
תגובות
השארת את זעקת העלטה,
ומתוך כול הספקות החזקת בכינור
והתחלת לנגן מנגינה שמעולם לא נשמעה,
וכך יצאו המילים מאירות ונוגות
מזריחות את תחושת הבדידות,
וכך צועדת בשביל
מחייה במבטך כול שתיל ושתיל,
בגנך שלך;
אמא
את שלימדת לפרוח ולהפתח
למרות הכאב,
את שלימדת אך לגדול
ברוח חמה ומלטפת,
את ששמרת גידלת וטיפחת
בידיך שלך
את שלימדת אך להסתכל בתבונה על אור השמש
ומימנה להתחמם באמונה ואהבה,
כי את זאות שנותנת ומאירה
בשעת העלטה,
במנגינת הכינור שבתוכך,
תודה על הכול ביתך
זה נראה יותר קטע משיר
עוד אפשרות לקרוא את השיר
היא עמדה איתנה מכונסת
עוצמת את עיניה וזוכרת
את רגעי הילדות.
פיסות כאב וחרדה
אינספור
נקודות אפורות-לבנות.
מסתחררות בניסיון נואש
ליצור תמונה
בין כותלי הבית הישן.
חלק ממנה נשאר שם
מול אלה שחתמו בה לנצח
צלקות אדומות.
וברצון עז להסתירן
היא פותחת את פיה בשיר-זעקה
אינספור תווים אפורים-לבנים
היוצרים מנגינה גבוהה.
מנגינה אצילית ומתקנת
שברי רגעים שברי תקוות
מול ילדותה ההרוסה.
מהם לבנות חיים משלה
להעניק לילדיה ילדות
צבעונית ומאושרת.
אבל א. תזכור שרק נתתי אפשרות לקריאה, תנסה אתה בעצמך לאוורר את השיר. אחרי הכל זה השיר שלך.
ב. בבקשה למענך ולמעננו תמיד תיתן את הדעת על המרווח בשיר פיסוק ודומיהם, זה מראה שיר אחר לחלוטין.
יעקב יוסף
עורך לשעבר
אשמח לקבל ביקורת על שאר היצירות שלי באתר.
(לא הצלחתי לשלוח תגובה דרך- הוסף כחבר-)
הביקורות חשובות לי ביותר מאחר ושפת העברית איננה שפת אם שלי. התחלתי ללמוד עברית בגיל 18. חיברתי שירים בשפת האם מאז ומתמיד אך עצבות גדולה עטפה אותי ביודעי שאדבר ואכתוב כעולה חדשה.
אז, החלטתי לא לוותר ואחרי הרבה שנים של יגע ( קריאה מרובה + הרבה ניסיונות כתיבה הפכתי את העברית לחלק ממני.)
9
ומציאת הכוח ,להישאר אופטימי למרות הכל .
ולהעניק למישהו משהו טוב יותר ממה שחווה בעצמו .
אני אומר בכנות , זאת יצירה מיוחדת . אך היא מאוד עצובה ,כלומר בהתחלתה ,ואז בסוף יש את "לבנות חיים משלה " צבעוניים יותר " ולהעניק לילדיה ,ילדות מאושרת "
יצירה מרגשת ,מעוררת רגשות ,מסעירה רגשות . תודה לך על הכבוד לקרוא ביצירה שלך .
זה היה מרגש להפליא (במיוחד הסוף ) ^_^ :)
רציתי לנסות להעביר חלק מרגשותיהם , הכעס הכאב והעצבות. ובמיוחד הבדידות. אך למעשה היה חשוב לי מאוד לסיים בנימה אופטימית כי יש אנשים המשקיעים ימים כלילות כדי שילדים אלה ייצאו ממעגל התופת שמרכיב את חייהם .ואכן הרבה מהם עם הדרכה נכונה, המון כוח ואמונה הצליחו לשקם את חייהם ולבנות בתים יציבים וטובים. אך הצלקת כמו כל צלקת לא יכולה להיעלם לגמרי ובאה להזכיר להם את מה שעברו ואת מה שלעולם לא ירצו שילדיהם יעברו.
תודה על הכבוד לקרוא את ניתוח השיר על ידי מישהו אחר שלקח מזמנו כדי להיכנס לתוך המילים ולמצוא בהם את המסר שהיה לי כל כך חשוב להעביר.
יפה מאוד