אשתתף בציבור שכליים,
עד אשקע בתהום הרוח.
אתמקד בלשוני הכאב,
אתמכר למעוף הזחוח.
ואבקש האמת הכנה,
שאבדה לה בין לב לריאה.
פרח לאוויר החמצן מתוכי,
עד אדמע בשמיעת טהרה.
אמשמש בבגדי הכיסוי,
המסתיר גאוות הבגידה,
ואריח המוות מקצה החיות,
עד הד ערב ההארה.
בגובה עיני?
תגובות