זה שיר על הספר של ניל גאימן - בני אנאנסי. ספר מדהים, נהניתי מכל רגע.
__________________________________________________
בא והולך, צל חולף
מופיע ונעלם, חיוך על פניו
מטה את ראשו לאחור
עד אשר כוסו יגמור
ועוד אחת, ועוד אחת
והוא עוד עומד על רגליו.
כולן סביבו, כולן אחריו
נואשות לחיוך, אולי קריצה
והוא מנומס אליהן
אדיב, כובש, מלא חן
והן נאנחות וחולמות
וכשהוא יוצא, הן אחריו בריצה.
הוא בכל מקום, אולי תראו אותו
אם תביטו היטב בקיר
לפני שייעלם חיש
יין, נשים ושיר –
עכביש.
וכשהלילה זקן, והשחר ממתין
לפני הסוף, לבמה הוא עולה
ושר שיר, ועוד אחד
עד שהקהל כולו נעמד
ומצטרף אליו, וכפיים מוחא
עד שכל הכוח מתכלה.
אהבה? אצלו, דבר חולף
החיים נועדו כדי לחיות
והוא מפיק את המיטב
מכל דבר מוציא זהב
לנצח שם, תמיד כובש
מה שכולם רוצים להיות.
הוא בכל מקום, אולי תראו אותו
אם תביטו היטב בקיר
לפני שייעלם חיש
יין, נשים ושיר –
עכביש.
תגובהתגובות